פיצוי בסך 12,214,724 שקלים ובנוסף 20% שכר טרחת עורך דין הוצאות לתובעים בעילה של "הולדה בעוולה" בגין אי גילוי מחלה תורשתית ALD בעובר

בית משפט המחוזי בבאר שבע פסק פיצויים בסך של 12,214,724 ₪, הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בגין רשלנותרפואית הולדה בעוולה אי אבחון גנטי.

התובעת, ידועה כנשאית של מחלה תורשתית קשה המכונה ALD, הגם שהיא עצמה אינה לוקה במחלה.
התובע הינו בעלה של התובעת.
לתובעים נולדה בשנת 1990 ילדה היא התובעת מס' 1.

כאשר האם היתה בתחילת הריונה, היא פנתה עם בעלה, למומחה בייעוץ גנטי, אשר ניהל את המכון לייעוץ גנטי בבית חולים והתמחה בחקר מחלת ה-ALD, על מנת שינקוט בכל אמצעי הזהירות הנדרשים למניעת לידתו של יילוד שיהא נגוע במחלה.

מחלת ה-ALD ידועה כמחלה אשר זכרים לוקים בה, בעוד שהנקבות נושאות את גן המחלה מבלי לחלות בה, באופן שתפקודן במהלך חייהן תקין, דרך כלל.

באשר לזכרים, המחלה עלולה לתקוף אותם בוואריאציות שונות, בדרך כלל בעשור הראשון לחייהם ודינם במקרה זה, נגזר לסבול מנכות פיזיולוגית, או מפגיעה קשה במערכת העצבים ובקוגניציה.
המומחה לגנטיקה ערך לתובעים בדיקות שנועדו למנוע לידתו של יילוד הלוקה במחלה.
לשם כך ערך בדיקת סיסי שליה.
על חלקם ערך אנאליזה כרומוזומלית ולפיה קבע כי מין העובר נקבה הנושאת 46 כרומוזומים תקינים.
חלק אחר של סיסי השלייה שלח לבדיקה במעבדה בהולנד, המתמחה בחקר ואבחון המחלה אשר מצאה בבדיקתה ערכים גבוהים מהנורמה, של חומצות שומן ארוכות בתא, המצביעים על קיומה של המחלה.
במכתב תשובה של המעבדה לפרופ', אשר כלל את תוצאות הבדיקה וממצאיה, צויין בהערה, כי בבדיקה כרומוזומלית שנערכה על ידי חוקר נוסף במעבדה, נתגלה DELETION SMALL (להלן: "חסר") על אחד מכרומוזומי ה-X של העובר.
למרות זאת, לאחר שקיבל את מכתב המעבדה, הודיע הפרופ' לגנטיקה לתובעים, כי התובעת נושאת ברחמה נקבה, הנושאת מטען גנטי תקין (XX46), כי היא נשאית של המחלה ולא תחלה בה.

התינוקת נולדה להוריה בשנת 1990 בריאה לכאורה.
בחלוף כ - 10 שנות חיים, היא אובחנה כסובלת מהמחלה וכתוצאה, הפכה לנכה קשה.
בית המשפט פסק  כי הפרופ' לגנטיקה הפר את חובת הזהירות המוטלת עליו כלפי התובעים, כאשר  חרג מאמצעי הזהירות הסבירים, כפי שהיה נוהג בנסיבות העניין רופא סביר.
הנתבע לא נקט באמצעים הסבירים למניעת לידתה של התינוקת ועל כן, הוא נושא באחריות בגין העוולה שעניינה הולדה בעוולה.
.

 א 1204/02 פלונית (קטינה) ואח' נ' פרופ' צ'מקה ואח'

פיצוי בסך 1,284,526 שקלים ושכר טרחת עורך דין לתובעת שנפגעה מרשלנות רפואית בטיפול אורטופדי

התובעת, ילידת 1977, בהיותה בת תשע שנים מעדה ונפלה אל תוך בור פעור בכביש המוביל לביתה בעת שחזרה מבית הספר ונחבלה קשות ברגלה השמאלית.

לאחר שכאביה גברו, הובהלה התובעת לבית החולים שם אובחן כי היא סובלת מזיהום בעצם.
התובעת הועברה באופן מיידי לחדר ניתוח ונותחה ניתוח אורטופדי ברגלה השמאלית.
התובעת אושפזה בביה"ח במשך 24 ימים ברציפות ובמהלכם התפתח זיהום זהה בראש פרק ירך ימין (הרגל שלא נפגעה בתאונה) אלא שהזיהום לא אובחן היא השתחררה לביתה ורק לאחר מספר חודשים אובחן הזיהום.

התובעת הגישה את התביעה נגד ביה"ח בהיותה בת עשרים וחמש.
למרות שעברו 17 שנה מהאירוע הוכח בביהמ"ש שבית החולים והרופאים האורטופדים התרשל בבדיקה ובאבחון הזיהום בירך ימין, רשלנות שבעקבותיה נאלצה התובעת לעבור סדרת טיפולים וניתוחים בשתי רגליה.

כתוצאה מהאיחור באבחנה ובטיפול סובלת התובעת מנכות קשה, ובין היתר, מקיצור רגל ימין, כאבים עזים בגפיים התחתונות ובגב התחתון.

בית המשפט פסק פיצוי בסך של1,284,526 ₪ ושכר טרחת עורך דין לתובעת בגין רשלנות רפואית.
ת"א 3381/02 שירין עלי נ' ענבל חברה לביטוח ואח'

ב2010 נפטרו מזיהומים בבתי חולים פי 3 מתאונות דרכים

1500 חולים שאושפזו בבתי חולים בשנת 2010 נפטרו שלא כתוצאה מהמחלה שבגינה אושפזו.

הם נפטרו כתוצאה מזיהומים בהם לקו תוך כדי השהיה בבתי חולים, ומתנאי אשפוז ירודים כגון צפיפות ולכלוך.

את הנתונים הקשים הללו חשף פרופ ארדון רובינשטיין מנהל היחידות המטבוליות של בתי החולים העירוניים.

הנתנוים הללו מדגישים את הצורך במעקבל של המשפחות אחר החולים וסיוע צמוד שלהם לצוות המקצועי והרפואי בבתי החולים.

חשטב לציין שהנתנוים הללו הם אך ורק של בתי החולים העירוניים ולא של בתי החולים הממשלתיים למרות שגם שם המצב לא מדהים בלשון המעטה.

כדי להמנע מרשלנות רפואית בתחום חשוב לדאוג לחולים ככל הניתן ולוודא שמי שאינו חייב להיות מאושפז במחלקות פנימיות- לא ישאר שם ללא סיבה טובה.

רשלנות רפואית: לידת הוואקום גרמה למומים בילדה

זוג נגד הדסה: לידת הוואקום גרמה למומים בילדה

זוג הורים טוען כי בלידת הוואקום של אחת התאומות, נגרמו נזקים בלתי הפיכים ומומים קשים ובהם טיפולי דיאליזה, טיפולים הורמונליים וצורך בהשתלת כליה.
כעת תובעים בני הזוג את בית החולים הדסה, שבו התבצעה הלידה.

רשלנות רפואית בלידה:
בני זוג טוענים כי בשל התרשלותו של בית החולים הדסה בניהול לידת תאומות, נולדה אחת מהן, כיום בת 8, כשהיא סובלת ממומים קשים.
בני הזוג, המיוצגים על-ידי עו"ד אסף פוזנר, הגישו תביעה נגד בית החולים בבית המשפט המחוזי בירושלים.

התאומה שיצאה ראשונה נפגעה בכליות
הפרשה אירעה בשנת 2002: האישה הגיעה ללדת בהדסה כשמאחוריה מהלך הריון תקין.
לאחר כארבע שעות של צירים, זוהתה במוניטור מצוקה עוברית חמורה של אחד העוברים.
על פי כתב התביעה, במקום ליילד את התובעת בניתוח קיסרי לאור מצב העובר, הוחלט ליילד את האם באמצעות מכשיר ואקום.

עוד מצוין בכתב התביעה כי אחת הסיבות לאי עריכת ניתוח קיסרי כמתבקש לכאורה מהמצב הרפואי, היתה היעדרו של חדר ניתוח פנוי.
זאת, בניגוד להיערכות רפואית הנדרשת במקרה של לידת תאומים, במסגרתה יש לוודא כי ישנו בנמצא חדר ניתוח פנוי במקרה של סיבוכים בהליך הלידה.

כתוצאה מלידת הוואקום הרשלנית, נטען בכתב התביעה, נולדה אחת התאומות - הראשונה מהן לצאת - כשהיא סובלת מפגיעה קשה בכליות.
פגיעה זו אילצה את אישפוזה של התינוקת מייד לאחר הלידה לצורך קבלת טיפולי דיאליזה.

לפי כתב התביעה, רופא הילדים במקום הסביר לאם כי הילדה סבלה ממצוקה קשה במשך מספר דקות שבמהלכן לא זרם דם לראשה, וכי הוא "מקווה שלא נגרם נזק".
הילדה חוברה מייד לחמצן ולנוזלים, טופלה במנת דם, ובהמשך אושפזה למשך שבועות כשהיא מחוברת לדיאליזה.

כיום הילדה בת 8 ולפי כתב התביעה, לאחר שנים של טיפולים, היא בעלת נכות של 100% עם אי ספיקת כליות חריפה ועיכוב התפתחותי כללי.
היא אינה יכולה לאכול או לקבל את התרופות הרבות דרך הפה והיא ניזונה באמצעות גסטרוסטום - צינור המחובר לקיבתה.
הילדה מטופלת מידי יום בהורמונים ובתרופות שחלקן ניתנות בזריקות.
המומחים טענו עוד כי נסיבות חייה הקשות יגרמו לה לקשיים נפשיים בעתיד.

בכתב התביעה, קבע מומחה לנוירולוגיית ילדים כי הילדה תזדקק להשתלת כליה
 
בשנים הקרובות, בנוסף לקושי להשתלב בתוכנית הלימודים.
מומחה למיילדות וגינקולוגיה קבע כי רישומי בית החולים לוקים בחסר ואינם מאפשרים להבין את אופן הפעלתו של מכשיר הוואקום בלידה בצורה שתאפשר להבין כיצד נוהלה הלידה.

מומחה התביעה טען כי לידת הוואקום אינה עולה בקנה אחד עם הסטנדרט הרפואי ולא ננקטה הזהירות הדרושה ובה ניתוח קיסרי במקום לידת וואקום.
גם משך הזמן שבו הוצמד הוואקום לראש התינוקת נעשה בצורה לא מבוקרת, דבר שהביא למצב של חוסר הגעת חמצן למוח למעלה מעשר דקות.

30 רשלנות רפואית: רופאים בדקו איבחנו וטיפלו בילד בן 10 - התוצאה: הילד מת מסרטן

לא פחות מ30 רופאים ו4 מרכזים רפואיים (בתי החולים ברזילי, קפלן ושיבא וקופת חולים לאומית) טעו והתרשלו באבחון וטיפול בילד בן 10 .

בסופו של דבר הילד נפטר מסרטן בגיל 10.

ילד בן 10 מאשדוד גילה ופיתח סימנים המעידים על מחלת סרטן בראשו אולם לפי מסקנות החקירה של משרד הבריאות, רופאים, חלקם בכירים מאוד, מקופת חולים לאומית, המרכז הרפואי ברזילי באשקלון, המרכז הרפואי קפלן ברחובות והמרכז הרפואי שיבא בתל השומר העניקו לילד טיפול כושל שכללו רשלנות רפואית, אבחון שגוי, טעויות בסיסיות בטיפול ועיכוב מזיק באבחון ובביצוע בדיקות חיוניות.
משרד הבריאות חקר את השתשלות העניינים, ובדו"ח שהוגש למשרד הבריאות הסתבר שלא פחות מ10 רופאים בכל מוסד היו קשורים לטיפול הרשלני בילד.
המרכז הרפואי ברזילי: הילד הגיע לבית החולים ברזילי באשקלון כשהוא מבולבל וישנוני, לאחר שאיבד את ההכרה וסבל מהקאות, כאבי בטן וכאבי ראש.
הילד אושפז במשך 3 ימים, ובמהלכם עבר בדיקת CT ראש.
הבדיקה דווחה כתקינה ולכן הילד שוחרר עם המלצה לביצוע בדיקת MRI.
ועדת הבדיקה קבעה כי בברזילי היו "כשלים משמעותיים וחמורים": פענוח שגוי של הסי.טי, בדיקות שלא תועדו בתיק הרפואי, בדיקה שנערכה על ידי מתמחה ללא ניסיון עצמאי בסי.טי מוח בילדים, העובדה שלא הוזמן נוירולוג בכיר לבדוק את ד' כבר בערב הראשון של האשפוז, היעדר דיון כולל של הרופאים הבכירים במקרה, והעובדה שהילד שוחרר לביתו בלי שהומלץ לרופאיו בקהילה לערוך את בדיקת ה־MRI בדחיפות.

בקופת חולים לאומית
על פי ממצאי החקירה, למחרת שחרורו ביקר ד' עם משפחתו אצל רופא ילדים בלאומית.
הרופא רשם לד' טיפול תרופתי לאפילפסיה. לאחר כמה ימים בדק את ד' נוירולוג של הקופה, שחשד – לראשונה - כי מדובר בגידול, והורה על בדיקת MRI.
לד' נקבע תור לבדיקה לארבעה חודשים מאוחר יותר.
ילד שיש לו חשד לסרטן במוח - אמור להיבדק רק אחרי 4 חודשים.
רק על עניין קביעת התור הלא הגיונית הזו היה צריך להעיף את מנכ"ל הקופה ביחד עם כל הרופאים שטיפלו בילד, ולשלול מהם את רשיון הרפואה.
והכוונה פה בעיקר לנוירולוג שלא הבהיר את דחיפות הבדיקה ולא רופא המשפחה שלא ריכז את הדברים בצורה רצינית ואמיתית.

בפועל אף אחד מהם לא באמת ניזוק.


המרכז הרפואי קפלן
  לפני שהילד הספיק לעבור את בדיקת ה־MRI הוא אושפז בקפלן בגלל אירוע קשה נוסף של אובדן הכרה והקאות.
למחרת היום, שוחרר הילד לא בדיקה של נוירולוג ילדים וללא בדיקת הדמיה.
כל זה למרות שהרופאים בקפלן היו מעורבים בחשד למחלה ולמשמעותה.

וועדתהחקירה קבעה כי במחלקת הילדים בקפלן התגלתה שורה של כשלים משמעותיים.
כמו כן ציינה הוועדה כי למרות כל הסימנים המחשידים והדי ברורים אף אחד מהרופאים לא חשד בגידול מוחי בעקבות החקירה נערכו שינויים בנוהלי הבדיקה של ילדים במחלקה.


יום לפני שהיה אמור לבצע את בדיקת ה־MRI איבד הילד את הכרתו בפעם השלישית.
הוא הובהל בשנית לקפלן, ובבדיקת הסי.טי אובחן דימום מוחי.
הילד הועבר בדחיפות למרכז הרפואי שיבא.

בשיבא עבר הילד את בדיקת ההדמיה הנחוצה, ואכן ואובחן אצלו גידול בראש.
הילד עבר ניתוח ראש שבו נכרת הגידול הממאיר באופן חלקי.
אבל מצבו של הילד המשיך להחמיר ולהסתבך והוא נפטר מהמחלה לאחר חודשים ספורים.

  בבדיקה התגלה כי גם במחלקת הילדים בשיבא היו שורה ארוכה של כשלים חמורים, שעל אף שלא פגעו בסיכויי ההחלמה של הילד תיקונם הכרחי כדי להגיש טיפול נכון ובמועד לחולים אחרים.
בין הכשלים:

• עיכוב של שמונה שעות בביצוע ה־MRI,
• עיכוב של ארבע שעות בבדיקה של נוירו־כירורג למרות מצבו החמור של הילד
• פענוח בדיקות שלא על ידי המומחים המתאימים.

רשלנות רפואית: חולה לב המתין 21 שעות ל-CT בבית החולים בנהריה ונפטר.

חולה לב בן 53 הרגיש רע, וסבל מבעיות לב רבות ובעברו מספר ניתוחי מעקפים, הגיע למיון בית החולים בנהריה לאחר שהתלונן על חולשה, סחרחורת, הקאות ואי שיווי משקל.
החולה נדרש להמתין כשעתיים במיון ללא כל טיפול, כשמצבו הולך ומתדרדר.
מצבו הלך והתדרדר עד כדי כחלון ואיבוד הכרה.
בשלב זה הועבר החולה ליחידה לטיפול נמרץ לצורך הנשמה.
המשפחה ביקשה מצוות בית החולים לבצע בחולה בדיקת CT אולם נענתה בשלילה כיון שלדעתם אין צורך בבדיקה.
למחרת הודיעו הצוות הרפואי כי נערכה בלילה בדיקת CT בחולה אולם בבירור מעמיק יותר הסתבר למשפחה כי הבדיקה לא נעשתה ושהצוות הרפואי שדיווח להם על כך- הטעה אותם.

רק לאחר 21 שעות אישפוז, הוחלט לבצע בחולה בדיקת CT ואו אז הסתבר כי הוא סובל מאוטם נרחב במוח LT. MCA.
למרות תוצאות הבדיקה החליט הצוות המקצועי בבית החולים שלא לבצע שום פעולה כירורגית להקטנת הלחץ התוך גולגלתי.
גם לאחר שתי בדיקות נוספות שנערכו לחולה בהן התגלתה תופעת היצטברות נוזלים במוח נוספת שנערכו לחולה - שמשמעותן המיידית היא שיש החמרה נוספת לא בוצעה בחולה שום התערבות ניתוחית.
החולה הועבר לבסוף  לבית החולים רמב"ם בחיפה לצורך ניתוח לניקוז הנוזלים הלוחצים על המוח.

הניתוח לא הצליח לשפר את המצב ורק האריך את סבלו של החולה שנפטר לאחר כחודשיים בבית חולים סיעודי.

נוירוכירורג מומחה שסקר את המקרה ציין כי:
"בית החולים התרשל בטיפול במנוח, מתחילתו ועד סופו, וכתוצאה מכך סבל מגסיסה ארוכה ונפטר בטרם עת.
המנוח לא נבדק על ידי רופא מיון במשך זמן הארוך משעתיים.
לא נלקח ממנו סיפור מחלה, לא הייתה התייחסות להיסטוריה הרפואית שלו והייתה התעלמות כללית מתלונותיו וקשיי הנשימה מהם סבל.
למעשה, המנוח טופל רק לאחר שמצבו התדרדר באופן דרסטי והוא איבד את הכרתו.
תלונותיו של המנוח, וההיסטוריה הרפואית שלו, היו צריכים להוביל כל רופא הבודק אותו למסקנה של אירוע מוחי.
לו היה בודק רופא את המנוח עוד בחדר המיון, כפי שהיה צריך להיעשות, היה הרופא חייב לחשוד באירוע מוחי ולהפנות אותו לבדיקת CT מוח.
לו הייתה נערכת הבדיקה היו מגלים הרופאים כי הוא סובל מאוטם במוח ומנטרים את מצבו ההכרתי.
לו היה מנותח בשעות הראשונות להתפתחות האוטם רוב הסיכויים שהיה ניצל, וחוזר לתפקוד נוירולוגי תפקודי".

 אשתו של המנוח ושני ילדיו תובעים את בי"ח נהריה על רשלנות רפואית בסכום של 2.5 מליון שקלים.

רשלנות רפואית: חולה קיבל עירוי לא נכון של חולה צהבת קשה

חולה דיאליזה בן 44 תובע את בית חולים הדסה עין כרם לאחר שלגופו הוזרק עירוי שהועבר משכנו לחדר- חולה בצהבת זיהומית קשה.
החולה שסובל מסיבוכים רפואיים רבים נולד עם כליה אחת, סובל מאי ספיקת כליות ובעל עבר של סכרת נעורים, טופל בדיאליזה בבית החולים הדסה בעין כרם לאחר זיהומים חוזרים ונשנים ואושפז בפעם החמישית..
החולה טוען בתביעה שהגיש לבית המשפט כי האחות החדירה לגופו מחט שהיתה מחוברת לאינפוזיה שהיתה מיועדת לחולה ששכב לידו.
החולה גילה לאחר כמה דקות כי העירוי שהיה מיועד לו לא זורם, והסב את תשומת ליבה של האחות לשימוש השגוי בסט האינפוזיה.
האחות הוציאה במהירות את המחט מגופו אולם כל זה ארע לאחר שלגופו של החולה כבר עבר כל החומר.
מאז, טוען החולה כי פיתח הפרעות פסיכיאטיות ואינו יכול לחזור לעבודתו, ונקבעה לו נכות פסיכיאטרית.

החולה טוען כי מאז האירוע הוא נאלץ לעבור בכל כמה יחודשים בדיקות לאבחון הדבקות במחלות כבד קשות.

החולה הגיש תביעת רשלנות רפואית כנגד בית החולים לפיצוי בסך של 2.5 מליון שקלים